כשהפועל באר שבע הגיעה לסיבוב המוקדמות השני של ליגת האלופות, היא ידעה שויקינגור רייקיאוויק לא תהיה שם כדי לפצות אותה. הפסד 2:1 בבית, ואחריו ניצחון 0:2 בחוץ, עם עזרה מהוועדה ה-VAR שביטלה שער איסלנדי, ועלייה 3:2 בסיכום. זה לא היה קל. כן, ויקינגור היא קבוצה איסלנדית עם לא מעט ניסיון אירופי, ולא קל לשחק אצלה בחוץ ולנצח. המהפך הוא בדיוק מה שמאפיין את הפועל: הם הפסידו 2:1 בבית ועוד יצאו לנצח 0:2 בחוץ. זה לא מזל, זה אימון של לחץ.
הרקע חיוני: הפועל ניצחה את ליגת העל 2025/26, אליפות שישית בתולדות המועדון, עם 4:2 על מכבי תל אביב בגמר הדרמטי. כאלופה, היא נכנסה לסיבוב השני של מוקדמות ליגת האלופות. עכשיו, לאחר ההעפלה על ויקינגור, היא בסיבוב השלישי, ושם מחכה לה הכוכב האדום בלגרד.
הפועל באר שבע, מי הם ואיך הגיעו לאירופה השנה?
הפועל באר שבע בנויה על עקביות, לא על הפלאות. שש אליפויות לאומיות לא נבנות על עסקאות חד-פעמיות; הן נבנות על ניהול שמחזיק מאמן לאורך זמן, על גיוס נכון לכל עמדה, ועל תרבות קבוצתית שמעדיפה עומק הרכב על כוכב אחד יקר. המאמן רן קוז'וק הוא הביטוי המדויק לזה: שיטה ברורה, שחקנים שמבינים את תפקידיהם, ויכולת לשחק גם בלחיצה גבוהה בבית וגם בבלוק נמוך בחוץ. שני הסגנונות חיוניים לאירופה.
מה שהפועל לא בנויה עליו הוא תקציב. ביחס למכבי תל אביב, ובוודאי ביחס לקבוצות האירופיות שמחכות בשלבים הגבוהים, הם מועדון בינוני. הם פיצו על זה בדיוק כמו שצריך: שחקנים שמזדהים עם הקלאב, מאמן שמנצל כל מה שיש לו, ושגרה של ניהול כחברה ולא כקבוצה שתלויה בחסות אחת. בשני העשורים האחרונים זה הספיק לשש אליפויות. האם זה יספיק לליגת האלופות? כנראה שלא. אבל ל-Europa League? בהחלט.
המסלול לשלב ליגה אירופי: מה קרה עד כה
כאלופת ישראל, הפועל נכנסה לסיבוב השני. המשחק הראשון מול ויקינגור הסתיים 2:1 לטובת האיסלנדית, תוצאה שמציבה את האורחות במצב נוח ואת הבית בצורך לנצח בחוץ. ב-29 ביולי 2026 הם עשו 0:2, עלו 3:2 בסיכום, ועכשיו בסיבוב שלישי.
הבשורה הגדולה יצאה מהמשחק הזה: על-ידי כניסה לסיבוב השלישי של ליגת האלופות, הפועל הבטיחה לעצמה שלב ליגה אירופי לפחות. גם אם יפסידו לכוכב האדום, הם לא נשלחים הביתה; הם עוברים לשלב הפלייאוף של אליפות אירופה, ומשם לשלב הקבוצות של ה-UEFA Europa League. זה כסף, ניסיון, ועבור מועדון בסדר הגודל של הפועל, גם גיוס של שחקנים. קשה לזלזל בכך.
עכשיו, הם בסיבוב שלישי מול הכוכב האדום בלגרד. אלוף סרביה, מועדון עם נוכחות אירופית מוצקה, ועם שחקנים מהשורה הראשונה של הכדורגל הבלקני. ערוץ הספורט כינה את ההגרלה "הכי קשה שיש". הם לא הגזימו, אבל יש לכך זווית ישראלית מיוחדת.
ניתוח הרכב: כוחות ועיקרי השחקנים
גיא מזרחי הוא השם שצריך לזכור. מגן ימין בשנה השנייה בהפועל, נבחרן ישראל, עם כל הכלים הנדרשים לשחקן שמסוגל לתת ערך גם בסביבה בינלאומית: כוח פיזי, הבנת משחק, ויכולת לתמוך בהתקפה מבלי לפגוע בהגנה. הוא לא מפתיע, הוא מספק. ובאירופה, "מספק" שווה הרבה.
ראיתי אותו מסיים את שני הלגים מול ויקינגור בלי שגיאת כיסוי בולטת. בניגוד לשחקנים שמנסים להוכיח דרמה במשחק חוץ, הוא עבד את תפקידו בשקט ויצא עם שלוש נקודות. בדיוק את זה שחקן ימין צריך לעשות.
מנגד, שחקן שיחסר: טוני ווקאמה, שהיה שחקן ה"גדול-גיים" של הפועל, זה שתמיד נמצא כשמשחק קשה, שיחק את מה שנראה כמשחקו האחרון מול ויקינגור. הוא עוזב. זה לא אסון, אבל זה מחסיר שחקן שהיה ערך ממשי ברגעי הלחץ. בדיוק כשצריך כאלה.
ואז יש את אבו פאני. מוחמד אבו פאני, הישראלי-ערבי שעשה את מעברו לכוכב האדום בלגרד, הוא אחד השמות הישראלים שישמעו בשידור. לאוהד הרגיל יש כאן זווית נוספת: ישראלי בצד השני. לאנליסט: האם שחקן שמכיר את הכדורגל הישראלי יהיה ליתרון לצד שלו? כנראה שכן: הוא יודע מה הפועל לא אוהבת להתמודד איתו.
בגדול, עומק ההרכב של הפועל הוא כוחה. הם לא תלויים בשחקן אחד, הם מערכת. בליגה הישראלית זה עובד ללא עוררין. בסיבוב שלישי של ליגת האלופות, כשהיריבה מביאה עוצמה פיזית ואיכות שחקנים גבוהות יותר, המערכת תצטרך לעבוד ברמה אחרת.
נקודה שחשוב להבין לגבי הכוכב האדום: הם לא רק קבוצה חזקה, הם קבוצה שמכירה את שלבי ההסמכה האירופיים טוב מרוב הקבוצות בבלקן. הם עשו את זה עשרות פעמים. הם יודעים מתי ללחוץ ומתי לשמור על ניצחון. עבור הפועל, זה אומר שהמשחק הראשון בבאר שבע הוא קריטי: ניצחון שם הופך את המשחק השני למשהו שאפשר להתמודד איתו. תיקו מפחית את הסיכוי. הפסד בבית הוא כמעט ביטול.
הסיכויים: מה ריאלי לצפות?
הריאלי: ליגה אירופית. זה בכיס, וזה מספיק טוב. השאלה היא רק כמה ישירה הדרך לשם.
כנגד הכוכב האדום, לא כדאי להיות אופטימי מדי. הכוכב האדום הוא קבוצה עם ניסיון בינלאומי שרמתו גבוהה מזו של הפועל: שחקנים שגדלו בסביבה תחרותית גבוהה, מאמן שמכין את הצוות לכל יריב, ותמיכת אוהדים שיוצרת לחץ בית שהפועל לא תרגיש מעולם. "אפשר להפתיע": זה נכון בכדורגל תמיד. אבל "יש סיכוי טוב": זה יהיה הגזמה כלפי הפועל בסיבוב הזה.
מה שכן עובד לטובתם: המשחק הראשון בבאר שבע. ביתית, הפועל קשה מאוד: אוהדים, אווירה, שדה מוכר. אם יצליחו לסגור את הבית בתיקו או ניצחון, הם עדיין בפוזיציה לחזרה. ואם יפסידו בבית בפחות משניים, הם עדיין לא גמורים.
ישראל בבמה האירופאית: ההיסטוריה והציפיות לעתיד
ב-2016/17, הפועל עצמה הגיעה לשלב הקבוצות של אליפות אירופה. ב-2022/23, מכבי חיפה הגיעה לשלב הקבוצות של ליגת האלופות עצמה. ההיסטוריה של כדורגל ישראל באירופה היא לא רצף של הפתעות, היא גם תקרה שקשה לשבור. קבוצה ישראלית מגיעה, מרשימה, ואז נעצרת. אף קבוצה ישראלית לא עלתה משלב הקבוצות של אחת מהתחרויות הגדולות.
מה שמשתנה ב-2026: הקבוצות הישראליות מגיעות מוכנות יותר מבעבר. ניהול טוב יותר, שחקנים שחזרו מחו"ל עם ניסיון, וליגה שרמת הקושי שלה עלתה. הפועל של 2026 אינה הפועל של 2010. את זה חשוב לזכור גם כשקוראים תחזיות פסימיות, ולהיפך, גם כשיש מי שמדבר על "שנת ישראל באירופה".
מה שגם שינה את משוואת הכדורגל הישראלי: ה-Europa League לא רק נחמד לצפות בו. הכסף שמגיע ממנו, אפילו משלב הקבוצות, מאפשר לקבוצה כמו הפועל לשלם חוזים שלא יכלה לשלם לפני עשור. כלומר, גם אם הם לא יעלו לאליפות אירופה, השתתפות ב-Europa League משנה את מה שאפשר לקנות ולשמור. בשביל המשך ההישגים בליגה הישראלית, זה לא בונוס, זה חלק מהתכנית.
למי שרוצה להבין טוב יותר את פורמטים של חוקי הכדורגל ושלבי התחרות האירופית: השלב שהפועל צפויה להגיע אליו , Europa League, הוא לא ליגת ניחומים. הוא שלב אמיתי, עם קבוצות אמיתיות, עם ניסיון אמיתי ועם כסף שמשפיע על המועדון כל השנה.
הפועל באר שבע כבר הבטיחה עונה אירופית. מול הכוכב האדום, הם בודקים אם הם יכולים ללכת רחוק יותר. הסיכויים נמוכים יותר ממה שאוהדים רוצים לשמוע, אבל בכדורגל אירופי בשלבי הסמכה, המפתיע תמיד מגיע בדיוק כשאנחנו בטוחים שלא יגיע. זה לא הצהרת אמונה, זה פשוט כדורגל. ועל זה שווה לשמור עין.